את הגוריל'ז אין אחד שלא מכיר. והקליפים שלהם הם חוויה צבעונית והזויה. אבל את הקליפ הזה ראיתי לא מזמן והוא קצת שונה, ואווו הוא היה במקום! מסביר לי המון...
אני אחשוף פה חולשה -הרבה פעמים אני רוצה לדעת. מאוד רוצה לראות כבר לאיפה אני הולכת. כאילו מה יהיה איתי???. עד כדי כך שלפעמים אני כופה על עצמי סוג של ידיעה. מאוד מחשבתית , בכלל לא כתוצאה מפעולה אלא מתוך פחד. אנחנו עושים זאת גם בחיים וגם באומנות. מתכננים תוכניות , בונים בניינים, סדר עבודה כמו גם מסלול לעוד כמה שנים. השאיפות הן עצומות. אתה רוצה המון.
אולי בגלל זה אני מסתכלת , בוחנת אמנים אחרים ,מרותקת ע"י השינויים שהצטברו אצלם במהלך של זמן.
גרי סימונס - צייר אפרו אמריקאי
2003
2008
2010
אבל עם זאת אסור לשכוח להיות איפה שאתה, כרגע, עכשיו. אז פתחתי בקליפ ואסיים ככה, במשהו שמזכיר לי להיות פה ועכשיו. GO SLOW...
יפה מאוד!
השבמחקהגורילז, הציורים, בעיקר הציור הראשון והציור של הטקסט עם ה- I wish.
באשר למה שרשמת, נראה לי שכולנו חוטאים ב"אובר" ידיעה של הדברים. ומה שמצחיק זה שזה לא עושה אותנו חכמים בשיט. החכמה האמתית (לדעתי) היא לדעת בלי לדעת. אי אפשר הרי להתחמק מכמויות האינפורמציה שמחלחלות לראשנו אבל אפשר לווסת את רמת ההשפעה שלהם.
קשה...אבל אפשרי:)